<h1>סמ"ג עשין סימן רמ"ח</h1>
<h2>דף נה:</h2>
אומר רבינו יצחק ברבי שמואל כי יש להביא ראיה למה שבארנו למעלה (דף ר"מ ד' בד"ו [הו' במקואות פ"ב מ"ז]) שהמעיין מטהר בין בזוחלין בין באשבורן מדתנן במסכת פרה פרק ו' (מ"ה) המפנה את המעיין לתוך הגת [או] לתוך הגבים פסולין לזבין ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת מפני שלא נתמלאו בכלי, והאי מפני אמי חטאת ומצורעים לבד עומד, למדנו דלטבילת זבים דווקא שטעונין מים חיים פסולין אבל לשאר טבילות כשרים אף ע"פ שנעשו אשבורן שהן בתוך הגבים או בתוך הגת הא למדת שהמעיין מטהר באשבורן. ועוד הביא רבינו יעקב ראיה מדתנן במסכת מקוואות (פ"ה מ"ד) ומביאה בפרק שמנה שרצים (שבת ק"ט א') כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים קרא ימים, פירוש ואין מטהרין בזוחלין אלא באשבורן, רבי יהודה אומר הים הגדול בלבד כמקוה רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש מי חטאת, משמע שאין רבי יוסי חולק על מה שמטהרין באשבורן כמקוה אף על פי שחושבן כמעיין לעניין שמטהרין בזוחלין (בכורות נ"ה ב' תד"ה שמא) ועוד יש ראיות אחרות ואין לי להאריך.
אומר רבינו יעקב שאע"פ שבפרק במה אשה יוצאת (שבת ס"ה ב' ותד"ה דאמר) אוסר רב לטבול בנהרות שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין והוו להו מי גשמים רובה ושנינו (מקואות פ"ה מ"ה) הזוחלין כמעין והנוטפין כמקוה ואין מקוה מטהר בזוחלין והלכה כרב באיסורי, מכל מקום בזו אין הלכה כרב אלא כשמואל שאומר שם נהר מסלעו וממקורו מתברך, ואף על פי שאנו רואין שהנהרות מתברכין יותר בשעה שהמטר יורד זהו הטעם כדתניא בסוף סדר תעניות (כ"ה ב') רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך כל טפח וטפח שיורד מלמעלה שאין התהום עולה לקראתו טפחיים מלמטה, וגם משם סייעתא לדברי שמואל ולכך הלכה כמותו, ועוד תניא בפרק אחרון דבכורות (נ"ה ב') רבי מאיר אומר לא פרת שמו אלא יובל שמו ולמה נקרא שמו פרת שמימיו פרין ורבין מסייע ליה לשמואל דאמר נהרא מכיפיה מבריך, ואף על פי שלשמואל כל הנהרות פרין ורבין תופס פרת מפני שהוא עיקר, שהרי עיקר הנהר שבגן עדן פרת שמו שנאמר ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, ומקשה והא כתיב והנהר הרביעי הוא פרת ומתרץ הוא פרת דמעיקרא וגם בכל הנהרות מתערב פרת כדאמר בנדרים (לפנינו בכורות נ"ה א') הנודר ממי פרת אסור בכל מימות שבעולם.
